בדיקת ברה לא תקינה

בדיקת BERA מתמקדת בחלק התחושתי של חוש השמיעה שתפקידו לתרגם את גל הקול לאותות חשמליים, ובחלק העצבי שמעביר את האותות החשמליים למרכז השמיעה במוח. מטרת הבדיקה היא בין היתר למדוד את עוצמת האות החשמלי בכל תחנה ואת הזמן שלוקח לאותות החשמליים לעבור בין התחנות. כתוצאה מכך, הבדיקה מספקת אינדיקציה אמינה לתפקוד החלק התחושתי והעצבי של השמיעה.

תוצאות לא תקינות של בדיקת ברה מחייבות טיפול מול אנשי מקצוע. עם זאת, יש לקחת בחשבון מצבים שהתוצאות לא מספיק מהימנות ולשקול בדיקה נוספת. הבדיקה לא מהימנה כאשר קיימת הפרעה במערכת השמיעה ההולכתית ובמצבים שבהם יש ירידת שמיעה חמורה באוזן.

עוד סיבה לתוצאות לא תקינות שלא בהכרח מעידות על בעיה במערכת השמע היא נוזלים באוזניים. נוכחות של נוזלים באוזניים עלולה לגרום לכך שיתקבלו תוצאות לא טובות, למרות שבפועל עצב השמיעה תקין. בכל שאר המקרים נהוג לסמוך על המשמעות של תוצאות לא תקינות ולהפנות את הנבדק להמשך טיפול.

מה עושים אחרי בדיקת ברה?

 בדיקת ברה לא תקינה עוברות לגורמי מקצוע במטרה לקבוע שיטת טיפול. במקביל, ניתן לבחור בכל אחת מדרכי הפעולה הבאות או לשלב ביניהן לפי הממצאים:

א. ביצוע בדיקות נוספות – ההמלצה העקרונית היא לבצע בדיקות נוספות גם אחרי בדיקת ברה. בדיקות נוספות מיועדות לאיתור מדויק של מהות הבעיה ולאחר מכן לקביעת שיטת טיפול קונקרטית.
ב. בדיקות CT או MRI – ברשימת הבדיקות הנוספות שאפשר לבצע לאחר בדיקת ברה לא תקינה נכללות בדיקת CT או בדיקת MRI. ההבדל הוא שבבדיקת CT מתמקדים בטומוגרפיה ממוחשבת של אזור האוזן והמוח, בעוד בדיקות MRI מיועדות למקרים קשים ומורכבים.
ג. הפניה לרופא אף אוזן גרון – תוצאות לא תקינות של הבדיקה מעידות פעמים רבות על בעיות בעצב השמע. לפיכך, יש לפנות לרופא אף אוזן גרון להמשך בירור, לאבחון של הבעיה המדויקת ולטיפול בה.

לסיכום, יש סיבות שונות שעלולות לפגוע במהימנות של בדיקת ברה ועצב השמיעה. במידה ונשללות כל הסיבות, חשוב לבצע המשך טיפול באופן מקצועי. 

תגובות